צמחים הם אורגניזמים המבצעים פוטוסינתזה, כאשר צמחים ברובם מייצרים את האנרגיה שלהם בעצמם ורק חלק מסוגי צמחים מקבלים אנרגיה באמצעות ניצול צמחים אחרים או, במקרה של צמחים טורפים, מיצורים חיים. בתהליך הפוטוסינתזה מסוגלים צמחים לייצר חמצן. כך שלמעשה כל היצורים החיים, וגם אנו בני האדם, תלויים בפוטוסינתזה של צמחים לצורך קיומנו. צמחים הופיעו לראשונה על פני כדור הארץ לפני כשלושה מיליארד שנה, והעלו עם הזמן את רמות החמצן באטמוספירה. את האנרגיה הדרושה לקיומם מפיקים צמחים מאור, מים ואוויר.
צמחים מתרבים באמצעים שונים ומגוונים לפי סוגי צמחים שונים: חלוקת תאים, האבקה וזרעים.
צמחים שיש להם פרחים מתרבים באופן מיוחד מבחינה זו וזרעי צמחים אלו מצויים בפרי. הם צמחים בעלי זרע.
בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לשימוש בסוגי צמחים שונים לרפואה ומבחינה זו יש חזרה כלשהי לעבר ולשימוש בסוגים של צמחים הנקראים צמחי מרפא לצורך ריפוי או הקלה בסימפטומים שונים.
צמחים בגינות פרטיות משמשים לנוי, גידול צמחים לצורך הפקת תבלינים או גידול גדר צמחים סביב הבית או הגינה הביתית, צמחים מקנים לנו הרגשה קרובה יותר לטבע, צמחים מעניקים תחושה שהיא מעבר ליופי ונוי: אווירה של רוגע קרבה לטבע.
כדי לגדל צמחים יפים בגינתכם בדקו צמחים לפני קנייתם: כדאי לבדוק מראה צמחים שהם בריאים, לא כדאי לבחור צמחים בעלי פרחים פתוחים במיוחד, עדיף לבחור צמחים שפרחיהם טרם פרחו, אורך חייהם של צמחים אלה ארוך יותר ויש פחות סיכוי שיינזקו צמחים כאלה עד לשתילתם המחודשת.
לאחרונה מגלים יותר ויותר אנשים עניין בסוגי צמחים שאינם צורכים הרבה מים, בעיקר בארץ כשלנו ובהתחשב בשנות הבצורת האחרונות. חוק היטל המים החדש וודאי אף הוא יתרום להעדפה של בחירת צמחים חסכוניים במים.
צמחים שימשו את האדם משחר ההיסטוריה. צמחים שימשו בני אדם להכנת תמרוקים, מזון וכן שימשו צמחים למטרות רפואיות.
בתנ"ך מוזכרים צמחים רבים כגון: זית, דשא, הדס, ארז, שקד, תאנה, תמר ועוד. בתנ"ך מחולקים צמחים לסוגים שונים: דשא עשב, צמחים מזריעי זרע, צמחים בעלי פרחים, פרי האדמה ופרי העץ. סוגי צמחים אלו נכללים אחד בשני, למשל פרי העץ נכלל גם בסוגי צמחים מזריעים וכדומה.
האדם השתמש משחר ההיסטוריה בסוגי צמחים שונים לרפואה. האדם הקדמון כנראה למד שימושי צמחים לצרכים רפואיים מהתבוננות בבעלי חיים בזמן מחלה. האדם ראה אלו צמחים נוטים בעלי החיים לאכול בזמן שהם אוכלים ולמד מהאינסטינקטים של בעלי החיים וגם מהאינסטינקטים של עצמו, כיצד לעשות שימוש במגוון צמחים בעת מחלה. לאחר מכן התפתח מקצוע שבטי של מרפא באמצעות צמחים שנסיונו אפשר לו להתאים צמחים למחלות עבור אנשי השבט ולא רק עבור עצמו.
העדות העתיקה ביותר לשימוש שעשה האדם ברפואת צמחים היא מלפני כ 60,000 שנה באתר קבורה שבו מצאו שרידי אבקנים של צמחים, כאשר רובם צמחי מרפא. הדבר נעיד שכבר בעת הקדומה ידע האדם באלו צמחים להשתמש לצרכי רפואה ולא רק לשם מזון. כתבי יד סיניים מלפני כ 5000 שנים כוללים מאות שמות של צמחים המשמשים לריפוי.
צמחים מסוימים הנם צמחים מוגנים. בישראל 264 צמחים מוגנים, הכוללים עצים וצמחי בר, ומדובר במיני צמחים המכונים "עילאיים" בבוטניקה, בעלי זרע. הגנה על צמחים מסוימים מסייעת בשמירה על צמחי בר ופרחי בר ובהגנה על שלמות הטבע.
צמחים רב שנתיים פורחים תוך זמן קצר יחסית ועל כן מתאימים צמחים אלה לגינות או אתרים המצריכים קישוט מיידי או גינון שישא פירות, תרתי משמע, במהרה.
אלו המבקשים לדלג על שלבי הגידול המעשי של צמחים לצרכי קישוט יכולים לבחור צמחים מלאכותיים לקישוט או נוי וליצירת אווירה, כגון: דשא סינטטי, פרחים מלאכותיים ועוד.
מנגד, אמנות צמחים מתייחסת לשימוש בסוגי צמחים שונים ליצירת אמנות, פיסול או גינון מרהיב. המומחים לגידול צמחים מפוסלים מצליחים ליצור יצירות צמחים מרהיבות וכן צמחים באפקטים שונים.
באמנות צמחים שימשו ומשמשים כמודלים לציור, צילום ויצירות שונות. החמניות של ואן גוך, שושנות המים של מונה ועוד, הם צמחים ביצירות אמנות מפורסמות.
צמחים משמשים כנושא פופולרי לבחירת שמות לילדים, למשל שמות של עצים ושמות של פרחים: אורן, אלה, אלון, דליה, ורד, הדס . בבחירה בשמות של צמחים יכולה להיות התייחסות תנכית או ארץ ישראלית, כפי שנעשתה פופולרית עם קום המדינה.
צמחים נושאים כמות מעטה יותר של שומן ובעיקר שומן רווי, מאשר מקורות מזון מן החי. זו אחת הסיבות, אם כי לא היחידה שמושכת אנשים מסוימים לבחור באורח חיים של צמחונות ולכלול במזונם צמחים ולהמנע מאכילת בע"ח.
צמחים מתרבים באמצעים שונים ומגוונים לפי סוגי צמחים שונים: חלוקת תאים, האבקה וזרעים.
צמחים שיש להם פרחים מתרבים באופן מיוחד מבחינה זו וזרעי צמחים אלו מצויים בפרי. הם צמחים בעלי זרע.
בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לשימוש בסוגי צמחים שונים לרפואה ומבחינה זו יש חזרה כלשהי לעבר ולשימוש בסוגים של צמחים הנקראים צמחי מרפא לצורך ריפוי או הקלה בסימפטומים שונים.
צמחים בגינות פרטיות משמשים לנוי, גידול צמחים לצורך הפקת תבלינים או גידול גדר צמחים סביב הבית או הגינה הביתית, צמחים מקנים לנו הרגשה קרובה יותר לטבע, צמחים מעניקים תחושה שהיא מעבר ליופי ונוי: אווירה של רוגע קרבה לטבע.
כדי לגדל צמחים יפים בגינתכם בדקו צמחים לפני קנייתם: כדאי לבדוק מראה צמחים שהם בריאים, לא כדאי לבחור צמחים בעלי פרחים פתוחים במיוחד, עדיף לבחור צמחים שפרחיהם טרם פרחו, אורך חייהם של צמחים אלה ארוך יותר ויש פחות סיכוי שיינזקו צמחים כאלה עד לשתילתם המחודשת.
לאחרונה מגלים יותר ויותר אנשים עניין בסוגי צמחים שאינם צורכים הרבה מים, בעיקר בארץ כשלנו ובהתחשב בשנות הבצורת האחרונות. חוק היטל המים החדש וודאי אף הוא יתרום להעדפה של בחירת צמחים חסכוניים במים.
צמחים שימשו את האדם משחר ההיסטוריה. צמחים שימשו בני אדם להכנת תמרוקים, מזון וכן שימשו צמחים למטרות רפואיות.
בתנ"ך מוזכרים צמחים רבים כגון: זית, דשא, הדס, ארז, שקד, תאנה, תמר ועוד. בתנ"ך מחולקים צמחים לסוגים שונים: דשא עשב, צמחים מזריעי זרע, צמחים בעלי פרחים, פרי האדמה ופרי העץ. סוגי צמחים אלו נכללים אחד בשני, למשל פרי העץ נכלל גם בסוגי צמחים מזריעים וכדומה.
האדם השתמש משחר ההיסטוריה בסוגי צמחים שונים לרפואה. האדם הקדמון כנראה למד שימושי צמחים לצרכים רפואיים מהתבוננות בבעלי חיים בזמן מחלה. האדם ראה אלו צמחים נוטים בעלי החיים לאכול בזמן שהם אוכלים ולמד מהאינסטינקטים של בעלי החיים וגם מהאינסטינקטים של עצמו, כיצד לעשות שימוש במגוון צמחים בעת מחלה. לאחר מכן התפתח מקצוע שבטי של מרפא באמצעות צמחים שנסיונו אפשר לו להתאים צמחים למחלות עבור אנשי השבט ולא רק עבור עצמו.
העדות העתיקה ביותר לשימוש שעשה האדם ברפואת צמחים היא מלפני כ 60,000 שנה באתר קבורה שבו מצאו שרידי אבקנים של צמחים, כאשר רובם צמחי מרפא. הדבר נעיד שכבר בעת הקדומה ידע האדם באלו צמחים להשתמש לצרכי רפואה ולא רק לשם מזון. כתבי יד סיניים מלפני כ 5000 שנים כוללים מאות שמות של צמחים המשמשים לריפוי.
צמחים מסוימים הנם צמחים מוגנים. בישראל 264 צמחים מוגנים, הכוללים עצים וצמחי בר, ומדובר במיני צמחים המכונים "עילאיים" בבוטניקה, בעלי זרע. הגנה על צמחים מסוימים מסייעת בשמירה על צמחי בר ופרחי בר ובהגנה על שלמות הטבע.
צמחים רב שנתיים פורחים תוך זמן קצר יחסית ועל כן מתאימים צמחים אלה לגינות או אתרים המצריכים קישוט מיידי או גינון שישא פירות, תרתי משמע, במהרה.
אלו המבקשים לדלג על שלבי הגידול המעשי של צמחים לצרכי קישוט יכולים לבחור צמחים מלאכותיים לקישוט או נוי וליצירת אווירה, כגון: דשא סינטטי, פרחים מלאכותיים ועוד.
מנגד, אמנות צמחים מתייחסת לשימוש בסוגי צמחים שונים ליצירת אמנות, פיסול או גינון מרהיב. המומחים לגידול צמחים מפוסלים מצליחים ליצור יצירות צמחים מרהיבות וכן צמחים באפקטים שונים.
באמנות צמחים שימשו ומשמשים כמודלים לציור, צילום ויצירות שונות. החמניות של ואן גוך, שושנות המים של מונה ועוד, הם צמחים ביצירות אמנות מפורסמות.
צמחים משמשים כנושא פופולרי לבחירת שמות לילדים, למשל שמות של עצים ושמות של פרחים: אורן, אלה, אלון, דליה, ורד, הדס . בבחירה בשמות של צמחים יכולה להיות התייחסות תנכית או ארץ ישראלית, כפי שנעשתה פופולרית עם קום המדינה.
צמחים נושאים כמות מעטה יותר של שומן ובעיקר שומן רווי, מאשר מקורות מזון מן החי. זו אחת הסיבות, אם כי לא היחידה שמושכת אנשים מסוימים לבחור באורח חיים של צמחונות ולכלול במזונם צמחים ולהמנע מאכילת בע"ח.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
שים לב: רק חברים בבלוג הזה יכולים לפרסם תגובה.